למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי • על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות • האלגוריתם האנושי

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טסמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הכותב הוא יזם ואסטרטג מיתוג מבוסס פסיכולוגיה התנהגותית. הטור יתפרסם אחת לשבועיים ויעסוק בפסיכולוגיה צרכנית ובמיתוג רגשי

הבעיה הגדולה של כלכלנים ומנהלי שיווק שמרנים היא ההנחה שבני אדם קונים מוצרים או שירותים בגלל הפונקציונליות שלהם. לפי ההיגיון הזה, קמפיין תיירות קלאסי צריך אם כך להציג שמש, חופים, ואטרקציות עם דירוג של 4.9 כוכבים. זו חשיבה רציונלית להחריד, ולכן היא משעממת (ולרוב נכשלת) להחריד.

● הרופא הוכח כשרלטן, אבל הוא הבין על המוח משהו שמותגים שוכחים
● אחד משודי התכשיטים הנועזים בהיסטוריה הפך למהלך שיווקי מבריק

אבל משרד התיירות של טסמניה - אי המגלגל כ-3.6 מיליארד דולר אוסטרלי מתיירות בשנה - החליט החודש לשבור את התבנית. בסדרת סרטונים חדשה (באמצעות סוכנות BMF Australia), טסמניה מצהירה על עצמה כיעד ש"לא ממש מיועד לתיירים" (Not Really For Tourists).

וכשמותג אומר ללקוח "אל תקנה" או "זה לא בשבילך", הוא לא דוחה אותו - הוא מפעיל שרשרת של תגובות נוירולוגיות שדווקא מגבירות משיכה. הנדסה לאחור של המהלך הטסמני חושפת שלושה מנגנוני-על התנהגותיים שכל דירקטוריון חייב ללמוד.

רפלקס ההתנגדות, וסמלי סטטוס

המהלך נשען על תופעה קוגניטיבית המכונה "היגב פסיכולוגי": ברגע שמגבילים את חופש הבחירה של אדם או רומזים שהוא אינו שייך לקבוצה אקסקלוסיבית, המוח נכנס למצב של "מרד" ומייצר דחף עז להוכיח ההפך.

הקמפיין מגובה במחקר צרכנים עמוק של מכון Decibel Research, שחשף סתירה חריפה: בעוד ש-75% מהאוסטרלים מעדיפים להיקרא "מטיילים" במקום "תיירים", 78% הודו שהם עצמם סובלים מהרגלי תיירות קלאסיים, כמו עמידה בתורים או צילום אובססיבי.

טסמניה פשוט מינפה את האשמה העצמית הזו: היא הפסיקה למכור טיול, והתחילה למכור "סטטוס". המסר הסמוי הוא: תיירים עומדים בתור; הרפתקנים מודעים באים לטסמניה.

אשליית הספונטניות (תמריץ הפלצבו)

יעילות היתר הרגה את הקסם. התיירות המודרנית, רוויית האפליקציות והדירוגים, הפכה לעבודה שנייה המייצרת חרדת החמצה (FOMO). טסמניה, יעד המאופיין בחוסר יעילות מובנה בהיותו אי מרוחק, שקט ונטול רשתות ענק, ביצעה מסגור מחדש: במקום להתנצל על השעמום, היא מיתגה אותו כ"גמילה".

אבל הגאונות האמיתית נמצאת בפרטים: כדי לא להפחיד צרכנים שזקוקים לשליטה, משרד התיירות השיק חמישה "מסלולי גמילה מתיירות" מתוכננים מראש, המכסים כ-200 מקומות נסתרים. פסיכולוגית, זהו פלצבו מושלם: הצרכן מקבל רשת ביטחון לוגיסטית הדוקה, שמאפשרת למוח שלו להרגיש שהוא זורם בחופשיות.

מיתוג הפוך בעידן האלגוריתמים

הפרדוקס של עידן הנתונים הוא שככל שיש לנו יותר מידע, כך כולם מקבלים את אותן החלטות ועומדים באותו תור. טסמניה בחרה ללעוג ל"עדר האלגוריתמי" הזה, אך היא עשתה זאת תוך מודעות מלאה לכללי המשחק החדשים.

כאן מסתתר ה"האק" המבריק ביותר של הקמפיין: סמנכ"לית השיווק של טסמניה חשפה כי הקמפיין מלווה במערך יחסי ציבור עצום שמטרתו אחת - לאמן מודלי שפה (כמו ChatGPT וקלוד). החשש בחדרי הישיבות היה שאם צרכן ישאל בינה מלאכותית "האם טסמניה סגורה לתיירים?", המודל ייקח את הסלוגן "לא ממש לתיירים" פשוטו כמשמעו, ויחסום הזמנות.

ההחלטה לייצר מסה של תוכן יח"צ רק כדי לוודא שהאלגוריתם "יבין את הבדיחה" היא ההוכחה המודרנית לאסטרטגיה עסקית מנצחת: בעולם שבו כל החברות עושות אופטימיזציה להיגיון וליעילות, היתרון התחרותי היחיד הוא חוסר היגיון מחושב היטב.

הוספה לנושאים שמעניינים אותי

כל תגיות הכתבה

לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.

内容来自 גלובס - נתח שוק,版权归原作者所有。

阅读原文 ↗

用 HomepageTab 新标签页关注 RSS,打开浏览器就能看到更新。

安装 HomepageTab