הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

שורה של גורמים שהתלכדו יחד, מבית ומחוץ, הביאו בימים האחרונים את הדולר להיסחר בשיא של כשנה מול השקל, כאשר שערו הרציף נע כעת סביב 3.25 שקלים. גלובס עושה סדר במגמות האחרונות שעומדים מאחורי הפיחות בשקל.

● רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500
● בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

תחילה, ראוי לציין כי הדולר נמצא בעיצומה של מגמת התחזקות עקבית מול כל המטבעות המרכזיים בעולם. מדד הדולר (DXY), אשר אומד את כוחו בעולם, התחזק מתחילת ספטמבר בכ-4.4% וטיפס לרמה של 103.8 כיום - רמתו הגבוהה ביותר מאז מרץ 2025, אז תוכנית המכסים האגרסיבית של הנשיא טראמפ טלטלה את השווקים. באותה תקופה, הדולר התחזק מול השקל במעל 8%.

יש יותר מסיבה אחת להתחזקות המשמעותית של המטבע האמריקאי בעולם, אך הראשונה והבולטת ביותר היא הציפיות ההולכות וגוברות להעלאות ריבית נוספות בארה"ב - כאשר אנליסטים רבים מציינים לאחרונה אפשרות שהמדיניות המוניטרית תתהדק יותר ממה שבשווקים ציפו תחילה. זאת, בין היתר, בתגובה לשורה ארוכה מאוד של בכירים ובכירות בפד שהתבטאו בימים האחרונים בתמיכה בהעלאות ריבית מדורגות. הבולט מביניהם הוא כנראה מושל הפד כריסטופר וואלר, שלא פסל העלאה גדולה של 50 נ"ב בהחלטת הריבית הבאה בתחילת דצמבר. השווקים מתמחרים העלאת ריבית ודאית של 25 נ"ב בדצמבר, לצד העלאת ריבית נוספת בינואר בהסתברות של כ-70%.

לא ניתן לנתק את התחזקות הדולר גם מהתנודתיות החריפה שנרשמה לאחרונה בשוק המניות האמריקאי, על רקע החששות מפני צורכי המימון האדירים של ענקיות הטכנולוגיה לצורך בניית תשתיות AI; הסחף הדמוקרטי בבחירות האמצע בארה"ב שעורר דאגות מפני רגולציה מחמירה שתאט את התרחבות הבינה המלאכותית; ויותר לאחרונה, ההתפטרות הדרמטית של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שהעמידה את כל האקוסיסטם בסימן של אי־ודאות. המטבע האמריקאי, שמשמש כנכס "מקלט בטוח" בתקופות של טלטלות בשווקים, קיבל רוח גבית.

ההשפעה המרכזית - תנועות המט"ח של המוסדיים

הירידות החדות שנרשמו לאחרונה בוול סטריט גם משפיעות באופן ישיר על ההחזקות של הגופים המוסדיים, שבתורם נדרשים לאזן מחדש את שיעורי החשיפה שלהם למט"ח.

יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציין בשיחה עם גלובס כי ברבעונים האחרונים, החשבון השוטף של ישראל נייטרלי או קרוב לכך: על אף שהרבה ממנו נובע מיצוא של קניין רוחני לייצור בחו"ל, יצוא השירותים נותר חזק, מה שמקזז את השפעת גירעון מאזן הסחר המקומי, שהגיע אל סביבה חריגה יחסית של כחמש מיליארד דולר. כך, לדבריו, ההשפעה המרכזית על שער החליפין מתרכזת בתנועות המט"ח של פעילים פיננסיים בארץ ובחו"ל.

להערכת פנינג, "התנועות של פעילים מחו"ל דווקא חיוביות כרגע, קרי, רכישה של שקלים נטו, אם כי במידה מתונה יחסית. ומנגד, נותרות ההשפעות הפיננסיות של הפעילים המקומיים. בראש זה, עומדים כמובן המוסדיים, עם תיק של קרוב לחצי טריליון דולר בניירות ערך, כשסדר גודל של חצי מזה מגודר. קרי, גוזר מהלך פיננסי נגדי לתנועה במדדי המניות למיניהם, בדגש על ה-S&P 500 והנאסד"ק".

"בדיקה של הדינמיקה היומית בין ה-S&P לשער הדולר/שקל מצביעה על תמסורת שלילית של כ-65% מהראשון לשני, בחודשים האחרונים", ציין פנינג. "הווה אומר, עם הירידה של כ-4% ב-S&P בחודשי האחרון, אפשר להסביר כ-2.5% של ההיחלשות בדולר-שקל. נוסיף שגם העלייה במחירי האופציות על מדדי המניות מביאה לדרישת בטחונות דולריים מוגברים על המחזיקים בחוזים על מדדי המניות, מה שמוסיף עוד להיחלשות השקל. בהסתכלות נוספת, לדוגמה, חוזה החלפת מטבע דולר/שקל לכשלושה חודשים גוזר עלות שנתית של כ-2.5%, בהשפעת עקום הריביות הנוכחי הנמוך, לעומת הציפיות הערות להעלאת ריבית בארה"ב".

גם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שהפתיע לחיוב והעמיד את האינפלציה על קצב שנתי של 1.1%, ייתכן שתרם במידת מה לפיחות בשקל. בעוד שפנינג ציין כי הציפיות בשוק להורדת ריבית בשבוע הבא לא זזו הרבה, לדבריו "העובדה שזה מסייע לתמחר הורדה בשבוע הבא, בהסתברות מסוימת, בניגוד לציפיות בארה"ב, כן מהווה חלק מהמכלול שמביא לשקל ה-'קל'".

אפקט הבחירות

חלק ניכר מאוד מהפיחות שנראה בשקל בחודש האחרון חל על רקע הבחירות בישראל, שתוצאותיהן לא הציגה הכרעה ברורה לאף אחד מהצדדים. רק בשבוע שעבר מאז היום שלמחרת הבחירות (בין ה-28 באוקטובר ל-4 בנובמבר), השקל נחלש מול הדולר בשיעור של כ-3.3%.

חלק מהאנליסטים העריכו לאחרונה כי התגובה של השוק המקומי ושל שער החליפין לתוצאות הבחירות תושפע פחות מזהות המנהיג שיעמוד בראש, ויותר מהסיכוי שתורכב ממשלה יציבה. ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, ציין בחודש שעבר כי "השאלה החשובה יותר היא האם תתקבל הכרעה שתאפשר להקים קואליציה יציבה, להעביר תקציב אחראי ולספק אופק למדיניות הכלכלית", כתב גילדין. "תוצאה שתפחית את אי־הוודאות עשויה לתמוך בשקל ובנכסים הישראליים, בעוד תרחיש של מו"מ קואליציוני ממושך או בחירות חוזרות עלול להכביד עליהם".

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק הפועלים, קיים לאחרונה עם צוותו סבב נרחב של פגישות בלונדון עם קרנות גידור ובנקים זרים, שהעריכו כי אם גדי איזנקוט יצליח להקים ממשלה, התגובה הראשונה תהיה התחזקות חדה בשער השקל. לדבריו, הייתה ביניהם הסכמה רחבה על כך שבמקרה כזה, "צפויה גם ירידה רוחבית בפרמיית הסיכון של ישראל, שתתבטא גם בירידת תשואות איגרות החוב, בירידת ה-Basis swap ובעליית מדדי המניות המקומיים".

שפריר ציין בסקירתו השבועית כי במקרה שתורכב ממשלה, "כמעט כל מנהלי ההשקעות העריכו כי שער הדולר-שקל יירד לאזור ה-3 שקלים, ורבים מעדיפים להגדיל את החשיפה לישראל דרך שער השקל ולא דרך הריבית". מנגד, בבנק הפועלים העריכו כי אם הסיכוי לבחירות נוספות יגדל, השקל ייחלש והמוסדיים יגדילו חשיפה למט"ח. לאור הדברים, לא מן הנמנע שככל שהמגעים להרכבת יתבררו ככאלה שמובילים למבוי סתום, עלול הדבר להשפיע באופן שלילי על כוחו של השקל.

לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.

内容来自 גלובס - שוק ההון,版权归原作者所有。

阅读原文 ↗

用 HomepageTab 新标签页关注 RSS,打开浏览器就能看到更新。

安装 HomepageTab